שלום,אני איילת
בת 50, אשה, אמא, רעיה,חברה, שכנה, לפעמים מקפידה לזרוק למיחזור לפעמים צופה בתוכניות חסרות תוכן, מאוד משתדלת שלא להשאיר כלים בכיור,מאוד משתדלת שכן ללכת לשיננית מדי פעם. אוהבת לקרוא, אוהבת כלבים, אוהבת אופנה, אוהבת ספורט, אוהבת סופגניות, לא נוגעת בחיים במיונז, עושה טעויות כל הזמן, שוכחת דברים על בסיס יומיומי וזוכרת להלחץ כשזה קורה לי.
בא לי לכתוב, זה גורם לי ללמוד עוד קצת כבר ממה שאני יודעת ויש לי המון רעיונות נפלאים להמשך.
מאוד אשמח שתקראו, תגיבו, תשתפו, תספרו, תתרמו.
אז מה קרה לי לפני שנה במרפסת..ואיך נולד "הלב של אפריקה"
הכל בתוך הפוסטים ודף הפעילות.
אל תעזבו ידיים / פוסט 18
שלום קורונה ידעתי שתבואי, לא בדיוק לבושה באאוטפיט שבחרת ולא בדיוק ליומההולדת שלי , אבל חיכיתי לך. שנה אחורה ישבתי במרפסת וניסיתי להבין את חוסר
רגעים / פוסט 17
"אל תשכחי, אל תשכחי " אני ממלמלת לעצמי כשאני שם אחרי יום עמוס חוויות , נזרקת על המיטה הקטנה שמלאה בפאזלים וצעצועים שעוד לא מויינו
זמן קציר / פוסט 16
שלום ילדים שלי, כמעט 4 חודשים חלפו, ואני רואה בתמונות ובשיחות הווטסאפ כמה גדלתם. אתם מקפידים לספר לי כל פעם שאתם לומדים יפה בבית הספר
תבחרו לכם אחת / פוסט 15
שלום אוגוסט, מאז שהגעת יש תחושה דביקה מסביב. לאן שאני לא מביטה ישנו כאוס גדול שמלווה בהמון תגובות אלימות שרק בעידן הנוכחי של הכל מותר
הלב של אפריקה / פוסט 14
חודשיים עברו מאז חזרתי מהביקור האחרון בטנזניה , ואני מנסה לתרגל את כוחו של הרגע הזה, זו משימה לא פשוטה כי המחשבות שלי נודדות למה
בית הבובות / פוסט 13
שבוע לפני שחזרתי לילדים בטנזניה לא נרדמתי, ההתרגשות העצומה והמחשבה על ההפתעה שאני מכינה להם לא השאירו תא אחד בגוף שלי לנוח ולהחליף כוחות, כל
אגדה של פסח / פוסט 12
מכירים את זה שיש החלטה שאתם יודעים שאתם צריכים לקחת אבל זה לא קורה ? לפעמים זה אזור הנוחות שלנו שמפחד להישאר בלעדינו , לפעמים
THE BIG 50 / פוסט 11
זהו זה, אני בת 50. הייתי צריכה לנסוע רחוק ולבד כדי להבין איך לחבר את המס' הזה לעצמי, אף פעם לא חשבתי שהגיל מחייב אותנו
הזכות לתת / פוסט 10
חזרתי. בשדה התעופה באיסנטבול עמדתי באמצע הדיוטי פרי והתבוננתי ארוכות באנשים שחלפו על פניי, חליפות, מזוודות, שקיות שופינג , אוכל מכל הסוגים , שפע עצום
פעם בחיים / פוסט 9
הימים האחרונים רצו לי כמו האנטילופות שראיתי בספארי , כל דקה הפכה לשנייה ולא הצלחתי כמעט לנשום עד שהגעתי לחדר. כל יום דיברתי אתם על
11 סיבות / פוסט 8
בית היתומים פארג'ה מתעורר ליום חדש נוסף , אני מגיעה ובודקת שהילדים הלכו לבית הספר ושהבית נראה מסודר ונקי , יש גם כביסות לעשות ,
פארג'ה שלי / פוסט 7
שבועיים בטנזניה ואני מרגישה ממש בבית. ככה זה שיש לך 11 ילדים על הראש ואתה מבין שאם אתה לא תטפל בהם, הם יצטרכו לטפל בעצמם.
